בדיקות פוריות לאישה: אילו בדיקות עושים ומתי

מבדיקות דם ועד אולטרסאונד: מה כל בדיקה בודקת ומה היא לא אומרת

אילו בדיקות פוריות עושה אישה

בירור פוריות לאישה כולל בדרך כלל כמה סוגי בדיקות: בדיקות דם הורמונליות, הערכת מאגר הביציות, אולטרסאונד של הרחם והשחלות, בדיקה של פתיחות החצוצרות ומעקב אחר הביוץ. את ההרכב קובעת הרופאה לפי הגיל, ההיסטוריה והתסמינים, ולא כל אישה עוברת את כולן.

הבדיקות אינן ציון על האישה. הן מראות איפה בשרשרת הפריון כדאי להסתכל: ביוץ, הורמונים, מאגר, רחם וחצוצרות. לכן קוראים אותן יחד ולא כל אחת לחוד, והן מצטרפות לשיחה על התסמינים ועל המחזור.

הגוף לא מקולקל, הוא מגיב לעומס רב-ממדי. בדיקה תקינה אינה אומרת שהכול בסדר, ובדיקה חריגה אינה פסק דין, אלא כיוון להמשך.

בירור נעשה לשני בני הזוג, ועל מה שצריך לפעול ביחד כדי להיכנס להריון כתבנו באיך נכנסים להריון.

אישה מחזיקה דף תוצאות של בדיקת דם הורמונלית

בדיקות דם הורמונליות: מה כל אחת בודקת

בדיקות הדם ההורמונליות בודקות את הציר שמווסת את הביוץ: FSH ו-LH מהמוח, אסטרדיול ופרוגסטרון מהשחלה, פרולקטין שעלול לדכא ביוץ ותפקוד בלוטת התריס. הערכים תלויים ביום במחזור, ולכן נלקחים בתזמון שהרופאה קובעת, וקוראים אותם יחד כמערכת ולא כערכים בודדים. כך אפשר לראות איפה בציר יש חריגה, ולא רק לקבל מספר.

מה כל בדיקה מספרת:

  • FSH: כמה מאמץ נדרש מהשחלה כדי לגייס זקיק
  • LH: האות שמפעיל את הביוץ
  • אסטרדיול: פעילות הזקיק והכנת רירית הרחם
  • פרוגסטרון: האם התרחש ביוץ ומה מצב השלב שאחריו
  • פרולקטין: האם יש גורם שמדכא ביוץ
  • בלוטת התריס: קצב המטבוליזם שמשפיע על כל הציר

אין טבלת ערכים אחת שמתאימה לכולן, כי טווחי הייחוס משתנים בין מעבדות ובין ימים במחזור. הסברנו איך קוראים את התוצאות בפרופיל הורמונלי, ועל מדדים נפרדים כתבנו באסטרדיול, בFSH גבוה ובהורמוני הפוריות הנשית.

על הקשר בין בלוטת התריס לפריון אפשר לקרוא בתת פעילות בלוטת התריס.

תרשים הציר ההורמונלי מההיפותלמוס וההיפופיזה אל השחלות

בדיקת מאגר הביציות: AMH וספירת זקיקים

בדיקת AMH וספירת זקיקים באולטרסאונד מעריכות את כמות המאגר, כלומר כמה ביציות פוטנציאליות נותרו, ולא את איכות הביציות. שתיהן עוזרות להחליט על ההמשך ועל קצב הפעולה, והן אינן פסק דין, כי אישה עם ערך נמוך יכולה להרות, וערך גבוה אינו מבטיח הריון.

המשמעות של התוצאה תלויה בגיל. אותו ערך נראה אחרת אצל אישה צעירה ואצל אישה מבוגרת יותר, ולכן הרופאה קוראת אותו יחד עם שאר התמונה.

על המשמעות של ערך נמוך כתבנו ברזרבה שחלתית נמוכה וברזרבה שחלתית נמוכה AMH. על ההבדל בין כמות לאיכות כתבנו באיכות ביציות, ועל התפקיד של הגיל בהריון בגיל 40 ומעלה.

המערכת ההורמונלית והרבייה הנשית כמכלול אחד, חוסר איזון הורמונלי

בדיקות הרחם והחצוצרות

אולטרסאונד נרתיקי בודק את הרחם, את הרירית ואת השחלות, ומזהה ממצאים כמו שרירנים, פוליפים וציסטות. כדי לבדוק אם החצוצרות פתוחות מבצעים בדרך כלל בדיקת צילום רחם וחצוצרות, או בדיקה באולטרסאונד עם נוזל מיוחד, לפי המלצת הרופאה. כל אחת מהבדיקות האלה עוזרת לראות חלק אחר בתמונה, והרופאה קובעת מה מתאים לך.

הרחם והחצוצרות חשובים כי הביצית צריכה לעבור בחצוצרה והעובר צריך רירית שמוכנה לקלוט אותו. לכן גם כשההורמונים והמאגר תקינים, הממצא הזה יכול להסביר למה ההריון מתעכב.

על רירית רחם דקה כתבנו בעיבוי רירית רחם דקה באופן טבעי, על שרירנים בשרירנים ברחם, ועל מצב שמתבטא בכאבים ובקושי להיקלט באנדומטריוזיס.

כאב חזק, דימום חריג או היסטוריה של ניתוח באגן הם סיבה לספר לרופאה עוד לפני הבדיקות.

איור של חתך הרחם עם רירית הרחם וכלי הדם המזינים אותה

מעקב ביוץ: מה אפשר לעשות בבית ומה בבדיקה רפואית

אפשר לעקוב אחרי הביוץ בבית באמצעות מקלוני ביוץ, מעקב אחרי הפרשות וסדירות המחזור, ובבדיקה רפואית דרך אולטרסאונד חוזר ובדיקת פרוגסטרון אחרי הביוץ. מקלון חיובי מעיד שהגוף מתכונן לביוץ ולא מוכיח שהוא קרה, ולכן המעקב הרפואי מדויק יותר. הבחירה בין השתיים תלויה בסדירות המחזור, בגיל ובהיסטוריה האישית.

מי שהמחזור שלה סדיר יכולה להתחיל במעקב ביתי. מי שהמחזור משתנה, נעלם או כואב צריכה לספר על כך לרופאה, כי מחזור לא סדיר עשוי להעיד על ביוץ שאינו קבוע.

על סוגי הבדיקות הביתיות ועל קריאת התוצאות כתבנו בכל מה שצריך לדעת על בדיקת ביוץ, על הסימנים בסימנים לביוץ, ועל הבסיס במה זה ביוץ ומתי הוא קורה במחזור.

על מחזור שמשתנה כתבנו במחזור לא סדיר.

גרף המתאר את עליית וירידת ההורמונים לאורך המחזור החודשי

הבדיקות של בן הזוג

בירור פוריות נעשה לשני בני הזוג, ולכן הבדיקה הראשונה של הגבר היא בדיקת זרע, שבודקת כמות, תנועה וצורה של תאי הזרע. היא פשוטה יחסית ולא פולשנית, ולכן כדאי לעשות אותה מוקדם ולא להמתין עד אחרי הבירור הנשי. כך מקצרים את הדרך ומונעים עיכוב שלא לצורך.

חלק מהקושי להרות קשור לצד הגברי, ולעיתים שני הצדדים תורמים יחד. לכן בדיקה של אחד מהם בלבד אינה מספקת תמונה.

על פוריות הגבר כתבנו בבעיות פוריות אצל גברים, על התוצאה בספירת זרע נמוכה, ועל תמיכה באיכות הזרע בשיפור איכות הזרע. על הקשר בין לחץ לפוריות הגבר כתבנו בסטרס, לחץ ביצועים ופוריות הגבר.

רופאה ומטופלת מעיינות יחד בתוצאות בדיקת הדם

כשהבדיקות תקינות והריון לא מגיע

בדיקות תקינות אינן סוף הדרך אלא סימן שצריך להסתכל על שכבות שהבדיקות הרגילות לא מודדות: מערכת העצבים, רגישויות, עומס רגשי והאיזון האנרגטי. אצל חלק מהזוגות זו בדיוק התמונה של פוריות בלתי מוסברת, והיא מצריכה בירור רחב יותר ולא המתנה. כך הבירור נשאר שלם ולא נעצר בנקודה שבה הבדיקות הרגילות מסתיימות.

כשמערכת העצבים הסימפתטית פעילה לאורך זמן, הקורטיזול נשאר גבוה וההורמונים המיניים מושפעים. זה לא אומר שסטרס "גורם" לקושי, ואין להאשים בו אף אחת. זה אומר שגוף בכוננות מתמדת מתנהג אחרת מגוף שנמצא בוויסות.

מעבר לכך, טראומות ישנות שלא עובדו, קונפליקטים רגשיים שמצטברים, חוויות אובדן או שינויי חיים משאירים עומס שהגוף ממשיך לשאת, גם כשהראש כבר המשיך הלאה.

יש שכבה נוספת שחשוב להזכיר בעדינות: אצל חלק מהנשים קושי בפריון מופיע אחרי חוויות כמו אובדן הריון, לידה שקטה, פגיעה בגוף, קונפליקט בזוגיות או פחד עמוק מהורות. הגוף זוכר את החוויה הזו ברמה ביולוגית עמוקה, והקושי לעיתים הוא הביטוי שלה. לא תמיד יש קשר ישיר בזמן, ולא תמיד זה מודע. אבל כשמטפלים ברובד הזה ישירות, פעמים רבות גם הסימפטום הפיזי מתחיל להשתנות.

ויש שכבה עדינה נוספת: לפעמים הגוף "מחזיק" את העיכוב בשבילנו, כדרך להגן על משהו שעדיין אינו מוכן. זו לא האשמה ולא בחירה מודעת, אלא חכמה ביולוגית שאפשר להקשיב לה.

ברפואה הסינית הפריון נשען על הכליות, הכבד, הטחול והלב, ועל ערוצים כמו באו מאי ורן מאי שמחברים בין הלב לרחם. מועקה רגשית נחשבת כחוסמת את התקשורת הזו, וברוב המקרים יש לפחות שניים מהמרכיבים האלה שאינם מאוזנים בו זמנית.

על המצב הזה כתבנו בפוריות בלתי מוסברת, על הרובד הרגשי בממד הרגש בפוריות ובהשפעת הסטרס על כניסה להריון, ועל אמונות שחוסמות בכשהמוח מפחד לפני שהגוף מוכן. על הקשר בין הלב לרחם כתבנו בהקו הסודי בין הלב לרחם, ועל הדיקור בדיקור סיני לפוריות.

אישה מתבוננת בתוצאות בדיקה תקינות בזמן שהתסמינים נמשכים

מה ההבדל בגישה הרב-ממדית של MDHM

הגישה הרב-ממדית של MDHM משלימה את בדיקות הפוריות בשכבות שהן לא מודדות: אנרגטית לפי הרפואה הסינית והיפנית, מערכת העצבים והרובד הרגשי. האבחון משלב חמש שיטות ובונה תוכנית אישית שפועלת לצד המעקב הרפואי, ולא במקומו. המטרה היא להבין מה מחזיק את התמונה אצלך, ולא רק לקרוא ערך בודד.

ב-MDHM פוגשים נשים וזוגות שעברו בדיקות, שמעו ש'הכול תקין' או קיבלו תוצאות שלא הסבירו להם הרבה, ועדיין מחפשים מענה. אם ניסית הכול וזה לא עבד, כנראה שלא הסתכלו על התמונה המלאה.

האבחון בונה תמונה שלמה. קינזיולוגיה, מבחן שריר שמאתר חסמים. NAET, בדיקת רגישויות שיכולות לשבש את הציר ההורמונלי. רפואה סינית ויפנית, אבחון לפי דופק, לשון ומרידיאנים. אבחון של מערכת העצבים באמצעות מכשור שמודד לחות וטמפרטורה של כף היד. ובדיקה של הרובד הרגשי.

התוכנית הטיפולית מותאמת אישית ומטפלת בשורש הבעיה. היא יכולה לכלול דיקור סיני, צמחי מרפא, טיפול ברגישויות, וויסות מערכת העצבים ועבודה על הרובד הרגשי, לפי מה שעלה אצלך באבחון. על הכלים האלה אפשר לקרוא בטיפולי פוריות טבעיים, בNAET ובקינזיולוגיה.

אנחנו לא מבטיחים תוצאות. מה שאנחנו מציעים הוא תהליך מסודר: אבחון רב-ממדי, תוכנית מותאמת אישית ועבודה על שורש הבעיה. אם את בתהליך ורוצה להבין מאיפה מתחילים, מוזמנת לתאם שיחת ייעוץ.

המידע במדריך הזה הוא רקע כללי בלבד ואינו חוות דעת רפואית, אינו אבחנה ואינו תחליף לייעוץ רפואי. בדיקות, טיפולים ותרופות נקבעים על ידי הרופא או הרופאה המטפלים. אין לראות באמור כאן המלצה להתחיל טיפול, להפסיק טיפול או לשנות אותו.

MDHM - 4 ממדי האבחון: גוף, אנרגיה, רגש ותודעה

עולם התוכן והידע

כאן תוכלו לקרוא, להאזין ולצפות בתכנים מעולמות הבריאות הטבעית וההוליסטית מפי מיטב המומחים שלנו

מגוון תחומים רפואיים

ערכות ומוצרים לרכישה

המטופלים שלנו נהנים משירות וטיפול ברמה הכי גבוהה. מעטפת טיפולים וליווי אישי צמוד לכל אורך מסע הריפוי.

דברו איתנו בווטסאפ

חפשו באתר