השלבים, הגיל והסימנים הראשונים, ומה אפשר להבין לפני שמחליטים
גיל המעבר הוא התקופה שבה השחלות מפסיקות בהדרגה לשחרר ביציות והווסת נפסקת. מנופאוזה היא הנקודה שבה עברה שנה שלמה בלי וסת, פרימנופאוזה היא השנים שלפניה, והתקופה שאחריה נקראת פוסט מנופאוזה. זה תהליך טבעי בחיי האישה ולא מחלה, ולכל שלב יש משמעות אחרת לגבי מה שקורה בגוף.
הגוף לא מקולקל, הוא מגיב לעומס רב-ממדי. גם שינוי טבעי כמו זה פוגש מערכת עצבים, שינה ורגש שכבר נושאים עומס, ולכן החוויה שונה מאישה לאישה.
השלבים אינם חדים. פרימנופאוזה יכולה להימשך שנים, ובמהלכה המחזור משתנה בלי להיפסק. על השלב הזה כתבנו בהרחבה בפרימנופאוזה, ועל שלבי החיים של האישה במעברי חיים אצל האישה.
גיל המעבר מתחיל אצל רוב הנשים בין שנות הארבעים המאוחרות לשנות החמישים, אך התזמון אישי. הוא מושפע מתורשה, מעישון, מניתוחים באזור השחלות, מטיפולים רפואיים ומאורח חיים. הגיל לבדו אינו מספיק כדי לדעת אם התהליך כבר התחיל, ולכן מסתכלים גם על המחזור ועל התסמינים.
אצל חלק מהנשים השינוי מגיע מוקדם מהצפוי, ואצל אחרות מאוחר. לכן השאלה 'באיזה גיל זה קורה' פחות חשובה מהשאלה מה קורה בפועל: איך המחזור משתנה, אילו תסמינים מופיעים ועד כמה הם משפיעים על היום־יום.
הסיבה היא שהמערכת ההורמונלית פועלת כציר אחד, מהמוח אל השחלות. כשהשחלות מגיבות פחות, הציר כולו מסתגל, וקצב ההסתגלות שונה מאישה לאישה.
מי שמתכננת הריון ומתלבטת לגבי הגיל, מוזמנת לקרוא על הריון בגיל 40 ומעלה ועל איכות הביציות.
הסימנים הראשונים הם בדרך כלל שינוי במחזור, גלי חום, שינה לא רציפה, שינויי מצב רוח ועייפות. הם מופיעים בעוצמות שונות ובסדר שונה, ולא כל אישה חווה את כולם. הם משקפים שינוי הורמונלי שפוגש מערכת עצבים שכבר נושאת עומס, ולכן גם החוויה שונה מאישה לאישה.
הסימנים השכיחים:
על גלי חום ותסמינים נוספים ועל הדרכים לתמוך בהם אפשר לקרוא בעמוד גלי חום ותסמיני גיל המעבר, ועל הזעות לילה ושינה בהזעות לילה ושינה בגיל המעבר.
מערכת העצבים והורמונים משפיעים זה על זה. כשהסימפתטית פעילה לאורך זמן, הקורטיזול נשאר גבוה, השינה נפגעת והגוף רגיש יותר לכל תנודה הורמונלית. זה לא אומר שסטרס גורם לגיל המעבר, אלא שגוף בכוננות מתמדת מגיב חזק יותר. על הקשר בין שינה למערכת העצבים כתבנו בשינה גרועה ומערכת העצבים.
מעבר לכך, טראומות ישנות שלא עובדו, קונפליקטים רגשיים שמצטברים, חוויות אובדן או שינויי חיים משאירים עומס שהגוף ממשיך לשאת, גם כשהראש כבר המשיך הלאה.
יש שכבה נוספת שחשוב להזכיר בעדינות: אצל חלק מהנשים התקופה הזו מתחזקת אחרי חוויות כמו אובדן תפקיד האם כשהילדים עוזבים את הבית, תחושה שהזהות הנשית מתערערת, פרידה או שינוי בזוגיות. הגוף זוכר את החוויה הזו ברמה ביולוגית עמוקה, והתסמינים לעיתים הם הביטוי שלה. לא תמיד יש קשר ישיר בזמן, ולא תמיד זה מודע. אבל כשמטפלים ברובד הזה ישירות, פעמים רבות גם הסימפטום הפיזי מתחיל להשתנות.
ויש שכבה עדינה נוספת: לפעמים הגוף 'מחזיק' את העומס בשבילנו, כדרך לדרוש מנוחה שלא ניתנה. זו לא האשמה ולא בחירה מודעת, אלא חכמה ביולוגית שאפשר להקשיב לה.
כדאי לפנות לרופאה כשהמחזור משתנה בצורה חדה, כשיש דימום חריג או כבד, כשהתסמינים פוגעים בשינה או בתפקוד, וגם כשלא ברור אם הסיבה היא גיל המעבר. הבירור כולל שיחה, בדיקה גופנית ולעיתים בדיקות דם, ונועד גם לשלול סיבות אחרות שנראות דומות, כך שהתמונה נבנית לפני שמגיעים למסקנה.
דימום אחרי שהווסת נפסקה, כאבים חזקים או תסמין חדש שמדאיג מחייבים בדיקה בלי להמתין. אין להניח שהכול קשור לגיל המעבר.
הערכים ההורמונליים משתנים בין ימים ובין מחזורים, ולכן אין בדיקה אחת שקובעת. הסברנו אילו בדיקות קיימות ומה כל אחת מספרת במדריך הבדיקות, איך קוראים פרופיל הורמונלי ומה אומרים ערכי אסטרדיול.
גם בלוטת התריס יכולה לגרום לתסמינים דומים, כמו עייפות, שינוי במשקל ושינוי במחזור, ולכן בודקים אותה לפני שמייחסים הכול לגיל. על כך כתבנו בתת פעילות בלוטת התריס.
על חוסר איזון הורמונלי רחב יותר אפשר לקרוא בחוסר איזון הורמונלי: המדריך המקיף.
הגישה הרב-ממדית של MDHM מתייחסת לגיל המעבר כתהליך שנוגע בכמה שכבות במקביל: הורמונלית וגופנית, אנרגטית לפי הרפואה הסינית והיפנית, מערכת העצבים והרובד הרגשי. האבחון בונה תוכנית אישית שפועלת לצד המעקב הרפואי, ולא במקומו. כך מקבלים הבנה של מה מחזיק את התסמינים אצלך.
ברפואה הסינית השנים האלה נתפסות כהחלשות הדרגתית של יין הכליות, שמקרר ומזין את הגוף, ולכן מופיעים חום, יובש ושינה קלה. הכבד אחראי על זרימה חלקה של הדם והרגש, והלב על השינה והרוגע. מרידיאן ההתעברות, רן מאי, והבאו מאי מחברים בין הלב לרחם. ברוב המקרים יש לפחות שניים מהמרכיבים האלה שאינם מאוזנים בו זמנית.
ב-MDHM פוגשים נשים שמרגישות שמשהו משתנה בגוף, שקשה להן להסביר מה השתנה, ושחלק מהתשובות שקיבלו התמצו ב'זה הגיל'. אם ניסית הכול וזה לא עבד, כנראה שלא הסתכלו על התמונה המלאה.
האבחון בונה תמונה שלמה. קינזיולוגיה, מבחן שריר שמאתר חסמים. NAET, בדיקת רגישויות שיכולות לשבש את האיזון ההורמונלי. רפואה סינית ויפנית, אבחון לפי דופק, לשון ומרידיאנים. אבחון של מערכת העצבים באמצעות מכשור שמודד לחות וטמפרטורה של כף היד. ובדיקה של הרובד הרגשי.
התוכנית הטיפולית מותאמת אישית ומטפלת בשורש הבעיה. היא יכולה לכלול דיקור סיני, צמחי מרפא, טיפול ברגישויות, וויסות מערכת העצבים ועבודה על הרובד הרגשי, לפי מה שעלה אצלך באבחון. על התחום בכלל אפשר לקרוא בעמוד בריאות האישה, על דיקור סיני לתופעות גיל המעבר, ועל שיטות האבחון בקינזיולוגיה ובNAET.
אנחנו לא מבטיחים תוצאות. מה שאנחנו מציעים הוא תהליך מסודר: אבחון רב-ממדי, תוכנית מותאמת אישית ועבודה על שורש הבעיה. אם את בתהליך ורוצה להבין מאיפה מתחילים, מוזמנת לתאם שיחת ייעוץ.
המידע במדריך הזה הוא רקע כללי בלבד ואינו חוות דעת רפואית, אינו אבחנה ואינו תחליף לייעוץ רפואי. בדיקות, טיפולים ותרופות נקבעים על ידי הרופא או הרופאה המטפלים. אין לראות באמור כאן המלצה להתחיל טיפול, להפסיק טיפול או לשנות אותו.
כאן תוכלו לקרוא, להאזין ולצפות בתכנים מעולמות הבריאות הטבעית וההוליסטית מפי מיטב המומחים שלנו
המטופלים שלנו נהנים משירות וטיפול ברמה הכי גבוהה. מעטפת טיפולים וליווי אישי צמוד לכל אורך מסע הריפוי.