מערכת העצבים היא הגורם שרוב הטיפולים לא בודקים כלל, ובכאב כתפיים כרוני הפספוס הזה הוא משמעותי.

כשמערכת העצבים נמצאת במצב כרוני של עוררות-יתר, הגוף נמצא בהכנה לסכנה. הורמוני סטרס, בייחוד קורטיזול, מכווצים שרירים, מעלים את הרגישות לכאב ומונעים תהליכי החלמה תקינים. הכתפיים הן אחד המקומות שמגיב ראשון למצב הזה - הן עולות, מתכווצות ונשארות בכיוון הזה. וויסות מחדש של מערכת העצבים הוא לא 'רגיעה' - הוא שינוי פיזיולוגי ממשי שמאפשר לשרירים להשתחרר ולכאב לרדת.

טראומות ישנות שלא עובדו, קונפליקטים רגשיים שמצטברים, חוויות אובדן או שינויי חיים - כל אלה נאגרים בגוף כמתח כרוני. הגוף מחזיק אותם בשכבת השרירים, בנשימה שטחית, בתנוחה קבועה.

יש שכבה נוספת שחשוב להזכיר בעדינות: אצל חלק מהאנשים, כאב כתפיים כרוני מופיע אחרי חוויות כמו נטילת אחריות מוגזמת, תפקיד הורי מכביד, עומס קיומי שלא משתחרר. הגוף זוכר את החוויה הזו ברמה ביולוגית עמוקה, ומתח הכתפיים לעיתים הוא הביטוי שלה. לא תמיד יש קשר ישיר בזמן, ולא תמיד זה מודע. אבל כשמטפלים ברובד הזה ישירות, פעמים רבות גם הסימפטום הפיזי מתחיל להשתנות.

ויש שכבה עדינה נוספת: לפעמים הגוף 'מחזיק' את הכאב הזה בשבילנו. לפעמים הכאב נותן לנו הכרה, סיבה לקחת זמן, הצדקה לשים גבולות שקשה לנו לשים אחרת. זה לא חולשה, זה לא 'בראש', ואין כאן שיפוט. זה מנגנון שהגוף פיתח כדי לעזור - ולפעמים, כשרואים אותו בעדינות, הוא מוכן להשתחרר.