מיגרנה היא בעיקרה תופעה של מערכת עצבים מועצמת. המוח של מי שסובל ממיגרנה רגיש יותר לגירויים, מגיב חזק יותר לאור, לקול ולשינויים פיזיולוגיים. זה נקרא Cortical Spreading Depression, גל של פעילות חשמלית חריגה במוח.

יש תופעה מעניינת שנקראת "אפקט הרגיעה" (Letdown migraine). הרבה אנשים מקבלים מיגרנה דווקא בסוף שבוע, בתחילת חופשה, או אחרי תקופה של לחץ, ולא בזמן הלחץ עצמו. הסיבה: הגוף שהיה במצב כוננות מתמדת מקבל "אישור להירגע", ובנפילה הזו מערכת העצבים יוצאת מאיזון ומתפרצת.

זו הסיבה שמיגרנה כרונית כמעט תמיד קשורה לסטרס מצטבר, גם אם זה לא מובן בהתחלה. טראומות שלא עובדו, קונפליקטים רגשיים שמצטברים, או דריכות מתמשכת בלי הקלה, כל אלה מחזיקים את מערכת העצבים על הקצה ומכינים את הקרקע להתקף הבא.

ויש שכבה עדינה שחשוב להזכיר: לפעמים מיגרנה כרונית "מקנה" סיבה לגיטימית להתבודד, לסרב להתחייבויות, או להאט קצב שלא הצלחנו להאט בדרך אחרת. זה לא חולשה ולא המצאה. זו דרך של הגוף להגן עלינו ממשהו. להכיר ברובד הזה בעדינות, בלי שיפוט עצמי, לעיתים פותח את הדרך לשינוי אמיתי.