המשפטים שנכתבו על הקירות הפנימיים שלנו, ואיך אפשר להתבונן בהם מחדש.
דמיינו שלכל אחד מאיתנו יש מרחב פנימי, ועל הקירות שלו כתובים משפטים. לא תמיד במילים ברורות, לפעמים כתחושות, לפעמים כהנחות שקטות, ולפעמים כמשהו שנחווה כעובדה פשוטה על החיים.
רובנו לא זוכרים מתי המשפטים האלה נכתבו, וגם לא זוכרים שהייתה לנו בכלל אפשרות לבחור אותם. עם השנים, מה שכתוב על הקירות הופך למחשבות שלנו, המחשבות הופכות לפרשנות קבועה של המציאות, והפרשנות הזו מעצבת את ההחלטות, את דפוסי הפעולה ואת החיים עצמם.
כך, בשקט, מה שנכתב בפנים מתחיל לנהל את מה שקורה בחוץ. אלה בדיוק האמונות המגבילות: לא אמת אובייקטיבית, אלא משפט שנכתב פעם והפך למובן מאליו.
המשפטים שעל הקירות לא הופיעו סתם. הם נוצרו מאירועים ספציפיים שחווינו: אירוע אחד לא נעים, רצף של חוויות חוזרות, משפט שנאמר ברגע רגיש, או תחושת דחייה, כישלון, אובדן ופחד.
המוח האנושי מחפש כל הזמן להבין איך העולם עובד, לא מתוך פילוסופיה אלא מתוך צורך בסיסי בביטחון. וכך, מאירועים נקודתיים נולדות מסקנות, המסקנות הופכות לאמונות, והאמונות עם הזמן נחוות כאמת.
ההבדל דק אבל מכריע. 'לא קרה לי משהו, אלא ככה זה'. 'לא פגעו בי, אלא ככה אנשים'. 'לא היה לי קשה, אלא ככה אני'. ברגע שמסקנה כזו נכתבת על הקיר, היא מתחילה לצבוע כל חוויה חדשה, גם כשהמציאות מנסה להראות משהו אחר.
אמונה מגבילה אינה נשארת רק בראש. היא יושבת עמוק במערכת העצבים, ולעיתים מתורגמת ישירות לגוף. כשעל הקיר כתוב 'הגוף שלי חלש', 'אי אפשר לסמוך על הגוף' או 'הגוף בוגד בי', מערכת העצבים ממשיכה להתנהל כאילו קיימת סכנה מתמדת.
וכאן חשוב לומר: הגוף לא מקולקל, הוא מגיב לעומס רב-ממדי. אמונה שממשיכה לשדר איום שומרת את הגוף בכוננות סימפתטית, עם קורטיזול גבוה ועם מתח שממשיך לעבוד גם כשאין סכנה אמיתית. לאורך זמן, העומס הזה משאיר את חותמו על הגוף.
לכן, כשעוסקים באמונות מגבילות, לא מספיק 'לחשוב אחרת'. צריך לגעת גם ברובד שבו האמונה מאוחסנת בגוף וברגש, לא רק במילים.
אותו מנגנון פועל כמעט בכל תחום בחיים. בכסף ובשפע נכתבים משפטים כמו 'צריך לעבוד מאוד קשה בשביל להרוויח' או 'שפע מסוכן ולא יציב'. במקצועיות וביכולת מופיעים 'אני לא מספיק טוב' או 'אסור לי לטעות'. ובקשרים ובערך העצמי, המשפטים העמוקים ביותר: 'אני לא באמת חשוב', 'בסוף תמיד עוזבים', 'אם אני לא נותן, לא יאהבו אותי'.
אלה אמונות שנוגעות בליבה של תחושת הקיום, ולרוב הן נשענות לא על אירוע אחד אלא על רצף של חוויות מוקדמות.
מה שמחזיק אותן הוא מעגל: אמונה מובילה לפרשנות, הפרשנות יוצרת תגובה, והתגובה מחזקת שוב את האמונה. לא משום שהיא בהכרח נכונה, אלא משום שהיא מוכרת.
אם משהו בחיים מרגיש מוחלט, סופי וכללי, אם הוא נשמע כמו עובדה ש'אין עליה שאלה', יש סיכוי גבוה שלא מדובר בחוק טבע אלא במשפט שנכתב על הקיר מזמן. וכמו כל כתיבה, גם זו ניתנת להתבוננות מחדש. לא מתוך מאבק ולא מתוך תיקון כפוי, אלא מתוך הבנה מאיפה זה הגיע ולמה זה נכתב.
כאן נכנסת הגישה הרב-ממדית של MDHM. במקום לנסות 'לשכנע' את עצמנו, האבחון מאתר את האמונות שהגוף מחזיק: קינזיולוגיה ומבחני שריר חושפים מה שהמודע לא תמיד מנסח, ועבודה על הרובד הרגשי ומערכת העצבים מאפשרת לשחרר את המשפט מהמקום שבו הוא נשמר, בגוף וברגש גם יחד. אפשר לקרוא עוד על הקשר בין אמונות, פחד והגוף.
הרבה ממה שנכתב פעם כדי לשרוד, לא בהכרח מתאים למי שאנחנו היום. איננו מבטיחים תוצאות, אבל מזמינים אותך להתבונן מחדש במשפטים שמנהלים אותך. אם זה מהדהד, מוזמנת לתאם שיחת ייעוץ. באהבה, אופיר שגב פרימן.
כאן תוכלו לקרוא, להאזין ולצפות בתכנים מעולמות הבריאות הטבעית וההוליסטית מפי מיטב המומחים שלנו
המטופלים שלנו נהנים משירות וטיפול ברמה הכי גבוהה. מעטפת טיפולים וליווי אישי צמוד לכל אורך מסע הריפוי.
ערכת MDHM למיגרנה
לטיפול בשורש הבעיה ולא רק בהקלה זמנית
חיבור לב־רחם לתמיכה בפוריות
חיזוק, איזון ובריאות מבפנים
ערכה טבעית לחיזוק ואיזון הגוף
להכין את הגוף לקליטה מיטבית להריון
