מערכת העצבים שלנו מתחלקת בגדול לשני מצבים: מצב כוננות (Fight or Flight) ומצב של רוגע ושיקום. אצל גברים רבים בתהליך פוריות, המערכת תקועה במצב כוננות מתמשך, והגוף פשוט לא פנוי לרבייה. וויסות מערכת העצבים הוא לכן לב העבודה, לא תוספת נחמדה.

מתחת לסטרס היומיומי לעיתים יש שכבה של טראומות ישנות שלא עובדו, קונפליקטים רגשיים שמצטברים, וחוויות אובדן או שינוי. הגוף זוכר את כל אלה ברמה ביולוגית עמוקה, והם משפיעים על המערכת ההורמונלית ועל הפריון.

יש שכבה נוספת שחשוב להזכיר בעדינות. אצל חלק מהגברים, הלחץ סביב הפריון נשען על תחושה שהגבריות או הערך העצמי נמדדים ביכולת 'להביא ילד', על פחד עמוק ולא מודע מאבהות ומאחריות, או על נטל של 'לספק' ולתפקד. הגוף זוכר את הלחצים האלה, והקושי בפריון הוא לעיתים הביטוי שלהם. כשמטפלים ברובד הזה ישירות, פעמים רבות הלחץ יורד וגם הגוף משתחרר.

ולפעמים הגוף 'מחזיק' את המתח בשבילנו, כדרך לשמור על שליטה או לבקש מנוחה ותשומת לב שלא ידענו לבקש אחרת. לא מתוך שיפוט, אלא מתוך הבנה שלגוף יש חוכמה משלו.