לא רק מה אנחנו אוכלים משפיע על העיכול, אלא גם איך משלבים את המזונות יחד.
גם אנשים שמבינים בתזונה לא תמיד מודעים לחשיבות של צירופי המזון. הסוד טמון באנזימי העיכול וברמת החומציות שכל מזון דורש כדי להתפרק. לכל אנזים בגוף יש מזון שהוא מפרק: האנזימים שמפרקים פחמימות אינם אלה שמפרקים חלבונים או שומנים, והקיבה מפרישה אנזים אחר לכל סוג מזון.
עיכול חלבון, למשל, דורש את האנזים פפסין וסביבה חומצית מאוד בקיבה. לעומת זאת, עיכול עמילנים מתחיל כבר בפה וממשיך בסביבה בסיסית במעי, ועיכול שומנים מחייב את נוזלי המרה הבסיסיים. כשאוכלים בו זמנית מזונות שדורשים אנזימים וסביבות חומציות שונות, הם 'מתחרים' זה בזה, והעיכול נפגע. לכן הפרדה נכונה בין סוגי המזון מאפשרת לגוף לעכל בצורה מלאה ולספוג את הערכים התזונתיים טוב יותר.
כשמשלבים מזונות בצורה לא נכונה, הגוף מתקשה להפיק מהם את הערכים התזונתיים. במקום להיספג, המזון נוטה לתסוס ולהירקב במערכת העיכול, ובתהליך הזה נוצרים תוצרי לוואי רעילים שמכבידים על הגוף.
התוצאה מוכרת לרבים: נפיחות וכאבי בטן, גזים, עצירות או שלשולים, וישנוניות אחרי הארוחה. אבל ההשפעה לא נעצרת בבטן. עיכול לקוי וצבירת רעלנים עלולים להתבטא גם בכאבי ראש ומיגרנות, בחוסר ערנות, בהצטברות ליחה בדרכי הנשימה ובתחושת חולשה וחוסר חיוניות כללית. הקפדה על צירופי מזון נכונים יכולה למנוע את היווצרות הרעלנים האלה, לשפר את הספיגה, ולהקל משמעותית על התסמינים שמלווים עיכול לא תקין.
כדי ליצור צירופים נכונים, כדאי להכיר את קבוצות המזון: חלבון מן החי (בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב), חלבון מהצומח (קטניות), מזונות שומניים (טחינה, אבוקדו, שמן זית, זרעים), עמילנים (דגנים ומאפים) וירקות עמילניים (תפוחי אדמה, בטטה, גזר, סלק).
כמה כללים מנחים: להפריד חלבון מעמילן (כלומר להימנע מהשילוב הקלאסי של שניצל ופירה או דג עם צ'יפס, שמכביד מאוד על העיכול). לבחור מזון אחד מכל סוג בארוחה, ולא לערבב שני חלבונים שונים. להפריד בין שתייה לאכילה, ולשתות כחצי שעה לפני הארוחה ולא במהלכה, כדי לא לדלל את מיצי העיכול. וכן להימנע מערבוב פירות מתוקים וחמוצים יחד או לצד מאכלים אחרים.
לצד מה שכדאי להימנע ממנו, יש שילובים בריאים שמאפשרים ארוחות מגוונות וטעימות: עמילנים עם שומנים וירקות (לחם עם אבוקדו וסלט, אורז או קינואה עם ירקות ושמן זית), חלבונים עם ירקות (בשר, עוף, דגים או קטניות לצד סלט ירקות), ופירות חמצמצים עם אגוזים.
חשוב גם לתת לגוף הפסקה בין ארוחות: כשעתיים עד ארבע אחרי ארוחה עמילנית, ושלוש עד חמש אחרי ארוחה חלבונית, וכן לאכול פירות על קיבה ריקה. אבל מעל הכל, הכלל החשוב ביותר הוא הקשבה לגוף. שנים של לחץ ודיאטות שוחקות את הקשב לסימני הרעב והשובע הטבעיים. כדאי לחזור לאכול כשבאמת רעבים, ולא רק כשהשעון אומר, ולזכור שלעיתים אנחנו מבלבלים בין צמא לרעב, אז כוס מים לפני הארוחה היא התחלה טובה.
צירופי מזון נכונים הם כלי מצוין, אבל אצלנו הם חלק מתמונה גדולה יותר. בשיטת MDHM אנחנו לא נותנים רשימת כללים אחידה, אלא מאבחנים את מערכת העיכול האישית של כל אדם: אילו רגישויות סמויות מעמיסות עליה, מהו הדפוס האנרגטי ברפואה הסינית (חולשת טחול וקיבה היא שורש נפוץ של עיכול לקוי), ואיך מערכת העצבים והמתח משפיעים על העיכול.
הגוף לא מקולקל, הוא מגיב לעומס רב שכבתי, וגם עיכול לקוי הוא לרוב לא בעיה של מזון בודד אלא של כמה שכבות יחד. מתוך האבחון נבנית תוכנית אישית שמשלבת תזונה נכונה עם איזון מערכת העצבים ועם הכלים הנכונים עבורך. כך השיפור עמוק ויציב יותר.
אם אתם סובלים מנפיחות, מעיכול כבד או מתחושת כובד אחרי ארוחות, הצעד הראשון הוא אבחון שמסתכל על כל התמונה. מוזמנים לתאם פגישת אבחון. באהבה, אופיר שגב פרימן.
כאן תוכלו לקרוא, להאזין ולצפות בתכנים מעולמות הבריאות הטבעית וההוליסטית מפי מיטב המומחים שלנו
המטופלים שלנו נהנים משירות וטיפול ברמה הכי גבוהה. מעטפת טיפולים וליווי אישי צמוד לכל אורך מסע הריפוי.