רשימת צמחי מרפא סיניים ואיך עובדים איתם?

רפואת הצמחים הסינית מתגאה בתרבות בת אלפי שנים.

מאות צמחי מרפא ועשרות תערובות שהופכים לטניקטורות מסייעים לטיפול במנעד עצום של בעיות רפואיות.

רפואת הצמחים הסינית טומנת בחובה מאות ואף אלפי צמחי מרפא שונים, ועשרות רבות של תערובות מסורתיות, עליהן ניתן לבצע מודיפיקציות והתאמות אישיות לכל מטופל.

צמחים אלו מסייעים לטיפול במנעד עצום של בעיות רפואיות, מצבי חוסר איזון ומחלות שונות.

לפניכם מידע מקצועי אודות אחדים מצמחי המרפא החשובים ברפואה הסינית ומידע על הטכניקות לשימוש והכנה של צמחים כאלו:

שורש וגפן המילטיה

• שמו הסיני של הצמח: Ji Xue Teng.
• שמו הלטיני של הצמח: Caulis Spatholobi.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מזין ומניע את הדם, בעיקר לשימוש בבעיות שונות במחזור החודשי בקרב נשים, כמו אי סדירות, היעדר ווסת וכאבי מחזור, אך גם למצבי חולשה כללית של הדם ואנמיה.
  בנוסף, הצמח פותח את זרימת האנרגיה בערוצים ובמרידיאנים, מה שהופך אותו ליעיל לטיפול בסוגי שיתוק שונים, לרבות אלה הנגרמים בעקבות שבץ מוחי, וכן בוורטיגו.
  בנוסף, הצמח מרפה את הגידים, יחד עם פתיחת הזרימה האנרגטית . השפעות אלו מסייעות לטפל בכאבי פרקים, נימול וחולשה, בעיקר בגפיים ובפלג הגוף התחתון.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: מרחיב כלי דם, נוגד קרישה, משפר את יכולת התכווצות הרחם, מפחית רמות שומנים בדם, בעל פעילות אנטי סרטנית ואנטי ויראלית, מחזק את המערכת החיסונית, נוגד דלקות ונוגד חמצון, ומשפר את איכות השינה.
• מינון מקובל: 10-30 גר' כחלק מתערובת צמחים.
• הוראות השימוש: מיצוי בתהליך בישול איטי לכדי תרכיז של הצמח.
• אזהרות: על נשים בהיריון להשתמש בצמח בזהירות או להימנע מנטילתו, בשל היותו בעל השפעה מניעת דם. אנשים שנוטים לפתח חום פנימי כתוצאה מחסר יין צריכים להיזהר בשימוש בשל אופיו המחמם של הצמח.

ניצת פרח הציפורן

• שמו הסיני של הצמח: Dong Chong Xia Cao.
• שמו הלטיני של הצמח: Cordyceps sinensis.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מחזק את יאנג הכליות, ולכן משמש לטיפול באין-אונות ובמצבי חולשה וכאבים בגב ובגפיים התחתונות. בנוסף, מזין את יין הריאות, השפעה שיחד עם חיזוק הכליות, התמרת ליחה והפסקת דימום, הופכת את הצמח לאפקטיבי במצבי שיעול כרוני ו/או דמי וקוצר נשימה.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: הוכח כבעל השפעות פרמקולוגיות נוגדות דלקות, נוגדות תאים סרטניים ונוגדות חימצון. בנוסף, נמצא כי לצמח השפעה אפקטיבית בטיפול בברונכיטיס ובדלקות בדרכי הנשימה. נמצא גם שלצמח השפעה מוכחת בהפגת תשישות, חולשה ועייפות כלליות ובחיזוק מערכת החיסון, לרבות נוגדנים לתאים סרטניים.
• מינון מקובל: 5-10 גר' בתערובת צמחים.
• אזהרות: אין.
• הוראות השימוש: ניתן לחלוט את הצמח, לייבשו לאבקה או לבשלו.

קוריולוס

• שמו הסיני של הצמח: Yun Zhi.
• שמו הלטיני של הצמח: Polystictus versicolor.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מחזק את הטחול ומערכת העיכול ומתמיר לחות. מיטיב עם מצבי חוסר תיאבון וחולשה בגוף ובגפיים בפרט, בעקבות חוסר אנרגיה של הטחול. מפסיק שיעול וקוצר נשימה. מחזק את מערכת החיסון והאנרגיה הכללית.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: השפעה נוגדת תאים סרטניים עוצמתית, בעיקר בסרטן הערמונית, סרטן הכבד, ובלוקמיה.
• השפעה מחזקת למערכת החיסון ומעוררת יצירה של תאים חיסוניים חדשים מסוגים שונים, גם בקרב חולי סרטן ומדוכאי חיסון. השפעה נוגדת צהבת נגיפית ודלקות בכבד.
• מינון מקובל: 9-27 גר' בכל פעם בתערובת צמחים.
• אזהרות: אין.
• הוראות השימוש: להרתיח את הצמח הטרי עד למיצויו.

חרצית

• שמו הסיני של הצמח: Ju Hua.
• שמו הלטיני של הצמח: Flos Chrysanthemi.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מטפל בדלקות בעיניים על ידי טיהור חום ואיזון היאנג של הכבד. מסייע לריפוי התקררויות ומחלות בדרכי הנשימה בשלביהן הראשוניים (מה שמכונה ברפואה הסינית מיגור פטוגן חיצוני). מסייע להפסקת כאבי ראש. משמש לטיפול בפצעי עור מוגלתיים.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: מוריד חום סיסטמי, נוגד דלקות וזיהומים, אנטי-בקטריאלי, משפר את זרימת הדם, מוריד יתר לחץ דם, נוגד חימצון ובעל פעילות אנטי-אייג'ינג.
• מינון מקובל: 10-15 גר' בתערובת צמחים.
• אזהרות: נדרשת זהירות בשימוש בקרב חולים הסובלים מקור פנימי, שלשולים כתוצאה מקור וחוסר אנרגיה ויאנג.
• הוראות השימוש: ניתן להכין את הצמח במרתח, לייבש לאבקה ולצרוך ככמוסה או בחליטה.

יערה

• שמו הסיני של הצמח:  Jin Yin Hua.
• שמו הלטיני של הצמח: Flos Lonicerae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מטהר חום ורעילות, משמש למצבי חום פנימי ודלקות, לרבות מחלות בדרכי הנשימה, שפעת, פצעי עור מוגלתיים ומחלות זיהומיות של המעיים.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: הצמח לא נחקר.
• מינון מקובל: 1-20 גר בתערובת צמחים.
• אזהרות: אינו מתאים לחולים הסובלים מקור פנימי, חולשה במערכת העיכול או פצעים עוריים פתוחים בעלי הפרשה מימית ודלילה.
• הוראות השימוש: למצות בהרתחה.

עלה עץ התות

• שמו הסיני של הצמח: Sang Ye.
• שמו הלטיני של הצמח: Folium Mori.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מטהר רוח וחום, ומשמש לטיפול בהתקררויות, שפעת ומחלות בדרכי הנשימה בשלביהן הראשוניים. מיטיב עם העיניים ומטפל בדלקות ובמצבי טשטוש בראייה. מזין את יין הריאות במצבי שיעול יבש או כרוני שגורם ליובש במערכת הנשימה. מפסיק דימומים בעיקר בפלג הגוף העליון, כמו למשל דימום מהאף.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: מוריד חום סיסטמי, נוגד דלקות, מוריד את רמות הסוכר והשומנים בדם, מוריד לחץ דם ואנטי-ספטי.
• מינון מקובל: 6-60 גר, כחלק מתערובת צמחים.
• אזהרות: אין.
• הוראות השימוש: ניתן להרתיח למיצוי, בטיגון בדבש פעילותו המלחלחת ומזינה את יין הריאות מתעצמת.

פרי העוזרד

• שמו הסיני של הצמח: Shan Zha.
• שמו הלטיני של הצמח: Fructus Cartaegi.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מסייע לעיכול במצבי תקיעות של מזון במערכת העיכול וכסיוע לעיכול טוב יותר של תערובות בעלות צמחים כבדים יחסית. מניע דם, ומסייע לכאבים השונים הנובעים מתקיעות בזרימת הדם, כמו כאבי מחזור, כאבים ודימום מתמשך לאחר לידה. משמש לטיפול במחלות כלי דם, מוריד לחץ דם ורמות שומן בדם.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: בעל אפקט אנטי-איסכמי ויעיל לטיפול בכאבים הנובעים מחוסר אספקת דם וחמצן תקינים. יעיל להורדת יתר לחץ דם והפחתת רמות השומן בדם. בעל אפקט נוגד אריתמיה (הפרעות קצב לב).
• מינון מקובל: 10-30 גר' בתערובת צמחים.
• אזהרות: אינו מתאים לשימוש בקרב חולי כיבים פפטיים במערכת העיכול. יש להיזהר בשימוש עם חולים הסובלים מעיכול חלש ללא תקיעות מזון.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי.

פרי הליגוסטרום

• שמו הסיני של הצמח: Nu Zhen Zhu.
• שמו הלטיני של הצמח: Fructus Ligustri Lucidi.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מזין ומחזק את הכבד והכליות, בעיקר בהיבטי היין והג'ינג, לטיפול במצבים של חולשה בגב התחתון, טיניטוס האפרה ונשירת שיער מוקדמות כתוצאה מחולשה. מיטיב עם העיניים ומטהר חום, לטיפול בסחרחורות וטשטוש בראייה.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: משפר את תפקוד מערכת החיסון, בעל פעילות אנטי-היסטמינית, בעל יכולת להגן על הכבד מפני הרס של תאים בתהליכים פתולוגיים.
• מינון מקובל: 10-15 גר'.
• אזהרות: לשימוש רק במצבי חסר יין.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי.

פרי האטד

• שמו הסיני של הצמח: Gou Qi Zi.
• שמו הלטיני של הצמח: Fructus Lycii.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מחזק את יין, יאנג וג'ינג הכליות והכבד. משמש לטיפול בבעיות פוריות בקרב נשים וגברים במצבי חולשה וכאבים בגב התחתון. משפר את התפקוד המיני ומיטיב עם מערכת הרבייה. מזין את הדם, מיטיב עם העיניים והראייה, מזין את יין הריאות ומשמש לטיפול במצבי שיעול כרוני או ממושך.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: בעל השפעה נוגדת תאים סרטניים, נוגד חימצון, מפחית רמות של גליקוגן – הורמון הלחץ ונחשב לפיכך שנוגד-סטרס.מונע נזקים לתאי זרע, מגן על תאים בכבד ובעיניים מפני תהליכים פתולוגיים, וכן מפחית רמות שומנים, סוכר וכולסטרול בדם ומוריד לחץ דם.
• מינון מקובל: 1-15 גר' בתערובת צמחים.
• אזהרות: אין.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי.

פרי השרעול

• שמו הסיני של הצמח: Bu Gu Zhi.
• שמו הלטיני של הצמח: Fructus Psoraleae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מחזק את יאנג וג'ינג הכליות, ולכן משמש לטיפול במצבי בריחת שתן, אין-אונות וחולשת גב וגפיים תחתונות. בנוסף, מחזק את הריאות ועיגון האנרגיה שלהן על ידי הכליות, ולכן משמש לטיפול בקוצר נשימה ושיעול על רקע סינדרום זה. מחזר את מערכת העיכול במצבי חולשה וקור פנימיים, הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בשלשולים וכאבי בטן. בשימוש חיצוני משמש לטיפול בבעיות עור שונות, לרבות פסוריאזיס, התקרחות וויטיליגו.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: לצמח השפעה נוגדת תאים סרטניים, אפקט המעודד ייצור תאי דם לבנים, יכולת לשפר את זרימת הדם, וכן יעילות עוצמתית בטיפול בפסוריאזיס.
• מינון מקובל: 6-15 גר' בתערובת צמחית.
• אזהרות: אינו מומלץ לאנשים הסובלים מחום פנימי, חסר יין או עצירות.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי.

דובדבן מוזהב

• שמו הסיני של הצמח: Jin Ying Zhi.
• שמו הלטיני של הצמח: Fructus Rosae Laevigatae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מאזן את הכליות ומשמר את הג'ינג, וסופח. לפיכך משמש לטיפול בחוסר שליטה בסוגרים, בריחת שתן, שלשולים, דיזנטריה, הפרשות ואגינאליות עודפות, דימומים רחמיים וצניחת פי הטבעת או הרחם.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: מפחית רמות שומנים וכולסטרול בדם, מפחית תדירות של מתן שתן על ידי מניעת התכווצויות מיותרות של השלפוחית, מונע שלשול.
• מינון מקובל: 6-12 גר' במרקחת צמחים.
• אזהרות: אינו מתאים לשימוש עבור מי שסובל מחום פנימי, עצירת שתן או עצירות.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי.

פרי הפטל

• שמו הסיני של הצמח: Fu Pen Zi.
• שמו הלטיני של הצמח: Fructus Rubi.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מחזק ומייצב את הכליות, לטיפול במצבי בריחת שתן, תכיפות במתן שתן ושפיכה מוקדמת. תומך ביאנג ומטפל באין-אונות. מיטיב עם הראייה.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: מעלה את רמות הטסטוסטרון ובעל השפעה דמוית אסטרוגן.
• מינון מקובל: 5-10 גר במרקחת צמחים.
• אזהרות: לא מומלץ לשימוש בקרב הסובלים מעצירת שתן.
• הוראות השימוש: להרתיח עד לצמצום המרתח.

פרי שיזנדרה סינית

• שמו הסיני של הצמח: Wu Wei Zi.
• שמו הלטיני של הצמח: Fructus Schisandrae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: סופח, מפסיק שיעול כרוני ויבש ומונע דליפה של אנרגיית הריאות. מפסיק הזעה ומגביר ייצור נוזלים בגוף. מחזק את הכליות ומשמר את הג'ינג, לטיפול בקרי לילה, הפרשות ואגינאליות עודפות, מתן יתר של שתן, ושלשול, מרגיע את הנפש ומזין את דם הלב לטיפול בנדודי שינה, אי שקט ופלפיטציות. מסייע בשיפור תפקודי הכבד וטיפול במחלת הצהבת.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: מונע נזק לכבד והרס של תאיו, נמצא כמפחית רמות ALT ויעיל לטיפול בחולי דלקות כבד. הוכח כבעל השפעה מרגיעה על מערכת העצבים המרכזית, וכן כיעיל לעירור פעילותן של הריאות, גם תחת תרופות מדכאות נשימה ממשפחת המורפין.
• מינון מקובל: 3-6 גר' במרקחת של צמחים.
• אזהרות: אסור לשימוש במצבי פטוגן חיצוני, התקררויות ומחלות בדרכי הנשימה בשלביהן הראשוניים בלבד.  אינו מומלץ לשימוש בקרב חולי חצבת, ואצל הסובלים מחום פנימי.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי.

פטריית הגנודרמה

• שמו הסיני של הצמח: Ling Zhi.
• שמו הלטיני של הצמח: Ganoderma.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מרגיע את הנפש ומשמש לטיפול באינסומניה ופלפיטציות. מפסיק שיעול ומתמיר ליחה, לטיפול גם בקוצר נשימה. מזין צ'י (אנרגיה) ודם בגוף, מטהר רעילות ומחזק את מערכת החיסון.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: משכך כאב במצבי דלקות פרקים מסוג ראומטואיד ארטריטיס. מונע הרס תאים בכבד, נוגד חימצון, נוגד תאים סרטניים, נוגד אחד מהאינזימים של וירוס HIV מסוג 1, הידוע כמחולל מחלת האיידס.
• מינון מקובל: 3-15 גר' במרקחת של צמחים נוזלית, 3-6 גרם באבקה.
• אזהרות: אין.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי או לייבש ולטחון לאבקה.

שרביטן סיני

• שמו הסיני של הצמח: Ma Huang.
• שמו הלטיני של הצמח: Herba Ephedrae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מטפל במצבי קוצר נשימה ומפסיק שיעול על ידי הורדת צ'י (אנרגיה) מורד (כלומר שעולה מעלה במקום לזרום מטה) של הריאות. מייזע וממגר פטוגן חיצוני לטיפול במצבי התקררויות שפעת ומחלות בדרכי הנשימה. משתן ומסייע לטיפול בבצקות.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: הצמח מכיל אפדרין ופסאודו-אפדרין אשר מרחיבים את הסמפונות וממריצים את מערכת העצבים המרכזית.
• מינון מקובל: 3-10 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: מינון גבוה מידי עלול לגרום לעליית לחץ דם, כאבי ראש וקצב לב מוגבר.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי.

אפימדיום

• שמו הסיני של הצמח: Yin Yang Huo.
• שמו הלטיני של הצמח: Herba Epimedii.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: כפי ששמו הסיני מרמז, הצמח מחזק יין ויאנג גם יחד, בעיקר של הכליות, ולכן משמש לטיפול גם באין-אונות, מתן שתן תכוף ופגיעה בזכרון על רקע חולשת יאנג וג'ינג הכליות, וכן בסחרחורות בעקבות חסר יין שגורם ליאנג לצוף. בנוסף, הצמח משמש לטיפול בכאבי פרקים ושרירים, בעיקר בפלג הגוף התחתון.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: משפר תפקוד מיני בגברים ומעלה את רמות הטסטוסטרון, משפר את תפוקת הלב וזרימת הדם, מגן מפני כאבים איסכמיים, לרבות אלו שנגרמים בשל מחלת לב איסכמית. כמו כן נמצא שהצמח מוריד לחץ דם, מפחית רמות שומנים, גלוקוז וכולסטרול בדם. בנוסף, הוכח כי הצמח מעלה את ייצור כדוריות הדם הלבנות, ויעיל לטיפול באסטמה וברונכיטיס, לצד אפקט אנטי-ויראלי עוצמתי ונוגד חימצון.
• מינון מקובל: 6-30 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אינו מומלץ לסובלים מסינדרום חום ריק על פי הרפואה הסינית. מינון גבוה מידי או נטילה ממושכת יתר על המידה, עלולים לגרום לסחרחורות, הקאות, דימום מהאף וכיווץ בשרירי הנשימה.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי.

פטריית פורייה

• שמו הסיני של הצמח: Fu Ling.
• שמו הלטיני של הצמח: Poria.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: משתן לטיפול בבצקות, משפר את יכולת העיכול של צמחים נוספים בתערובת, מרגיע נפש ומחזק צ'י (אנרגיה) של הטחול ומערכת העיכול באופן מתון, לטיפול במצבי חולשה, עייפות, עיכול לקוי וחוסר אנרגיה כללית.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: הצמח נמצא כמווסת את מערכת העיכול, מחזק את מערכת החיסון, משפר את תפקודי הכליות ומגן על הכבד. בנוסף, נמצא כי לצמח השפעה משתנת, והוא מוריד את רמות הסוכר בדם. השפעות נוספות שהוכחו במחקרים כוללות יעילות גבוהה בהפסקת הקאות, פעילות אנטי דלקתית ואנטי בקטריאלית, ואפקטים נוגדי תאים סרטניים, נוגדי חימצון, אנטי אייג'ינג, וממגרי טפילים.
• מינון מקובל: 9-60 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אין.
• הוראות השימוש: ניתן להרתיח למיצוי, לייבש לאבקה, אותה אפשר גם לעבד לכדור או למלא בכמוסה, או למצות בטנקטורה.

שורש אנג'ליקה

• שמו הסיני של הצמח: Dang Gui.
• שמו הלטיני של הצמח: Radix Angelicae Sinensis.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מחזק ומזין את הדם, ותומך בתנועתו החופשית. משמש לטיפול במצבי חוסר דם ומסדיר את המחזור החודשי. מלחלח את המעיים ומטפל בעצירות. בשל חמימותו ואפקט הנעת הדם, יכול לסייע לטיפול בכאבי בטן ופרקים הנובעים מקור, לחות ותקיעות.  משמש לטיפול בפצעים מוגלתיים עוריים.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: לא נחקר.
• מינון מקובל: 5-15 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אין.
• הוראות השימוש: ניתן לצרוך את השורש הטרי או למצותו בטנקטורה.

שורש הקדד הסיני

• שמו הסיני של הצמח: Huang Qi.
• שמו הלטיני של הצמח: Radix Astragali.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מחזק נמרצות את הצ'י (האנרגיה הכללית), ומגביר את החיסוניות, לטיפול במצבי חולשה, חוסר אנרגיה ונטייה למחלות חוזרות. בנוסף, הצמח מעלה את אנרגיית היאנג בגוף מעלה, ומשמש לטיפול במצבי צניחת אנרגיה שעשויה להביא לצניחות איברים והפלות. לצמח השפעה משתנת והוא מסייע לטיפול בבצקות, וכן מעודד את ניקויים ממוגלה של פצעים עוריים ואיחויים.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: נמצא כי לצמח יכולת לחזק את החיסוניות ולהגביר ייצור נוגדנים ותאים חיסוניים שונים. כמו כן בניסויים קליניים הוכח ששימוש בו מקצר את משכן של התקררויות.
• מינון מקובל: 10-60גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אינו מתאים לשימוש בסינדרום חיצוני על פי הרפואה הסינית, ובמצבי חום ריק.
• הוראות השימוש: להרתיח או למצות בטנקטורה.

שורש הריבס

• שמו הסיני של הצמח: Da Huang.
• שמו הלטיני של הצמח: Radix et Rhizoma Rhei.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: משמש בעיקר לטיפול בעצירויות על רקע חום פנימי, ולו גם אפקט משתן. בשל השפעות אלו הוא גם יכול לשמש לצד צמחים נוספים לטיהור חום מהדם ומפלג הגוף העליון, וכן מטהר רעילות ומסייע להחלמתם של פצעים עוריים מוגלתיים.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: נמצא כי לצמח יכולת לחזק את החיסוניות ולהגביר ייצור נוגדנים ותאים חיסוניים שונים. כמו כן בניסויים קליניים הוכח ששימוש בו מקצר את משכן של התקררויות.
• מינון מקובל: 5-10 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אינו מתאים לשימוש בקרב הסובלים משלשולים, ומטופלים חלשים, אסור לשימוש בהיריון.
• הוראות השימוש: להרתיח או למצות בטנקטורה.

שוש קרח

• שמו הסיני של הצמח: Gan Cao.
• שמו הלטיני של הצמח: Radix Glycyrrhizae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: משמש לעתים קרובות לשיפור הסינרגטיקה של צמחים אחרים יחדיו ומיתון השפעות קיצוניות מדיי של צמחי מרפא. כשלעצמו מחזק באופן מתון את הצ'י (האנרגיה) הכללית ושל מערכת העיכול והטחול בפרט, מסייע לטיהור רעלים, הרפיית שרירים מכווצים והפסקת שיעול.  מיטיב עם צ'י ודם הלב, ומשמש בשילוב עם צמחים נוספים לטיפול במצבי אריתמיה ופלפיטציות. בנוסף, לצמח השפעה על איחוי וריפוי פצעים עוריים.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: לא נחקר.
• מינון מקובל: 2-6 גר' במרקחת צמחית, 30-60 גר' כצמח יחיד למטרת טיהור רעלים.
• אזהרות: אינו מומלץ לסובלים מבחילות, כאבי בטן ונוקשות בחזה. אינו מתאים לשימוש קבע לטווח ארוך.
• הוראות השימוש: ניתן לצרוך בצורתו הטרייה, להרתיח, לטגן בדבש או למצות בטנקטורה.

שורש מורינדה

• שמו הסיני של הצמח: Ba Ji Tian.
• שמו הלטיני של הצמח: Radix Morindae Officinalis.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: משמש להעצמת יאנג הכליות וחיזוק הכבד, הגידים והעצמות, וכן בעל השפעה מחממת ופותחת את הזרימה במרידיאנים. לפיכך, הצמח יעיל בטיפול בכאבי פרקים ושרירים על רקע חולשה, קור, חוסר יאנג וחסימה בזרימה האנרגטית. בנוסף, יכול לסייע בבעיות פוריות הנובעות מחוסר יאנג, יחד עם צמחים נוספים.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: משפר את קצב ייצור כדוריות דם לבנות בבלוטת התימוס, גם תחת דיכוי חיסוני כתוצאה מהקרנות.
• מינון מקובל: 10-15 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אינו מומלץ לסובלים מחום ריק או מלא.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי או למצות בטנקטורה.

שורש נוטוג'ינסנג

• שמו הסיני של הצמח: Tian Qi.
• שמו הלטיני של הצמח: Radix Notoginseng.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: משמש להפסקת דימומים במערכת העיכול ובמעיים, בדרכי הנשימה ומהאף, דימום רחמיים ולריפוי פצעים פתוחים, בשימוש פנימי או חיצוני.  מסייע גם להפחתת נפיחות, דלקתיות.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: הצמח נמצא כמדלל דם מחד, ועוצר דימומים מאידך. בנוסף, נמצא כי הצמח הנו בעל אפקט משכך כאבים, ומונע הרס תאים בכבד ובמערכת העצבים המרכזית.
• מינון מקובל: 1-9 גר' במרקחת צמחית, ניתן גם למרוח חיצונית על פצעים.
• אזהרות: אינו מומלץ בהיריון ולמטופלים הסובלים מדימום ונפיחות בחניכיים.
• הוראות השימוש: ניתן להרתיח למיצוי או למצות בטנקטורה, לייבש ולטחון לאבקה – לשימוש פנימי או חיצוני.

שורש אדמונית לבנה

• שמו הסיני של הצמח: Bai Shao Yao.
• שמו הלטיני של הצמח: Radix Paeoniae Alba.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: צמח עיקרי לחיזוק והזנת דם, משמש לטיפול במצבי חסר וחולשת דם, שבאים לידי ביטוי, בין היתר, בחולשה כללית, סחרחורות, טשטוש בראייה, יובש בעור ובשיער וכן בהפרעות שונות במחזור החודשי על רקע זה. בנוסף, לצמח השפעה ממתנת ומאזנת על הכבד, על ידי כך שהוא מעשיר יין ומזין דם, מה שמסייע לטפל במצבי סטרס, מתח ואי שקט על רקע זה, כמו גם בכאבים והתכווצויות שונות הנובעים מלחץ נפשי. השפעה נוספת של הצמח הנה ספיחה, והוא מסייע לטפל בהזעת יתר.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: הצמח נמצא כיעיל להרפיית התכווצויות שרירים, מוריד חום ומשכך כאבים, אנטי-ספטי, נוגד דלקות והיפוקסיה (חומר חמצן בדם), מגן על הכבד, משפר את זרימת הדם בגוף ובלב בפרט, נוגד קרישי דם פנימיים, מפחית רמות סוכר בדם, נוגד תאים סרטניים ובעל אפקט אנטי-אייג'ינג.
• מינון מקובל: 6-30 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אין.
• הוראות השימוש: ניתן להרתיח למיצוי או למצות בטינקטורה, לייבש ולטחון לאבקה או לטגן.

שורש ג'ינסנג אמריקאי

• שמו הסיני של הצמח: Xi Yang Shen.
• שמו הלטיני של הצמח: Radix Panacis Quinquefolii.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מיטיב עם הצ'י (האנרגיה) והיין, ומסייע לגוף לייצר נוזלים. לפיכך משמש לטיפול במצבי מחלות כרוניות המלוות בחום סיסטמי, כדי לחזק את הגוף. בנוסף, מזין את יין הריאות ומשמש לטיפול בשיעול כרוני ואובדן קול.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: הצמח נמצא כיעיל להעלאת רמות האינסולין בדם ומניעת פגיעה בתאי הלבלב, בעל השפעה הממזערת נזקי כאב איסכמי שתוצאה מאוטם שריר הלב. בנוסף, לצמח השפעות נוגדות חימצון, נוגדות תאים סרטניים ומחזקות את חיסוניות הגוף, כמו כן נמצא כי צריכה של צמח המרפא מסייעת בהתקררויות להפחתת עוצמת המחלה ומשכה.
• מינון מקובל: 3-6 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אינו מומלץ לסובלים מיציאות רכות או שלשול.
• הוראות השימוש: ניתן להרתיח למיצוי או למצות בטינקטורה, וגם לייבש ולטחון לאבקה.

שורש הארכובית

• שמו הסיני של הצמח: He Shou Wu.
• שמו הלטיני של הצמח: Radix Polygoni Multiflori.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מחזק יין ודם, של הכליות והכבד, לטיפול בסינדרום חסר יין באיברים אלו, המתבטא, בין היתר, בסחרחורות, יתר לחץ דם, חולשת גב תחתון וברכיים ואינסומניה. בנוסף, הצמח מסייע לשימור הג'ינג ולפיכך משמש לטיפול בהפרשות וגינאליות עודפות ופליטת זרע בלתי רצונית, ביום ובלילה. לצמח שימושים משניים ומתונים יותר כמטהר רעילות לטיפול בפצעים חיצוניים והצטברויות פנימיות, וכן בלחלוח המעיים לטיפול בעצירות על רקע חסר יי ודם. שימושים נוספים כוללים טיפול בהאפרת השיער או נשירתו ובפריחות עוריות.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: מפחית רמות שומנים וסוכר בדם, משפר את זרימת הדם על ידי הרחבת העורקים, תומך בפעילות בלוטת האדרנל, מחזק את החיסוניות, מגן על תאי הכבד בפני הרס, ומיטיב עם תנועת המעיים. בנוסף, נמצא גם כי הצמח מקדם את ייצור כדוריות הדם בגוף, גורם לצמיחת השיער והינו בעל השפעה אנטי ספטית ואנטי אייג'ינג.
• מינון מקובל: 9-30 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אינו מומלץ לסובלים משלשול או צואה רכה. במינון יתר עלול לגרום לכאבי בטן, בחילות, הקאות ואף חום סיסטמי. יחד עם זאת, הצמח מתאים, בהתוויה הנכונה, גם לשימוש לטווח הארוך.
• הוראות השימוש: ניתן להרתיח למיצוי או למצות בטינקטורה או סירופ, וכן לעבד לכדורים או קפסולות.

שורש הקודזו

• שמו הסיני של הצמח: Ge Gen.
• שמו הלטיני של הצמח: Radix Puerariae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: משחרר פטוגן חיצוני רוח-חום, ומסייע במצבי התקררויות ושפעת המלווים בכאבי ראש ושרירים. בנוסף, מסייע להבשלת הפריחה במחלות חום, מה שמגביר את קצב ההחלמה. מגביר ייצור נוזלים, מטהר חום מהקיבה, ומטפל בשלשול על רקע חולשה במערכת העיכול וחום פנימי. מטפל ביתר לחץ דם.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: אני בקטריאלי ונוגד דלקות, מוריד חום סיסטמי, מרחיב עורקים בלב ובמוח, מוריד לחץ דם, מרפה שרירים ומוריד את קצב הדופק בעקבות היותו חוסם-בתא מבחינה עצבית, מאזן רמות סוכר בדם, נוגד תאים סרטניים, נוגד חימצון, בעל השפעה של אנטי-אייג'ינג ומיטיב עם הזנת העור בהורמון האסטרוגן.
• מינון מקובל: 9-30 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: חולים בעלי קצב לב אטי מדיי, או לחץ דם נמוך צריכים להשתמש בצמח בזהירות.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי או למצות בטינקטורה.

שורש אצבעונית

• שמו הסיני של הצמח: Sheng Di Huang.
• שמו הלטיני של הצמח: Radix Rehmanniae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מחזק יין, מטהר חום ריק מהגוף ומרמת הדם בפרט, ומגביר ייצור נוזלים, ולכן משמש לטיפול בסינדרומים של חסר יין וחום בדם, המתבטאים, בין היתר, בדימומים – בעיקר שתן או צואה דמית ודימום רחמי, צמא, חום סיסטמי, כאבי גרון, מחלת הסוכרת ומחלות כרוניות וממשוכות המכלות את היין ונוזלי הגוף. בנוסף, הצמח מטהר אש מהלב, ולכן מטפל במצבי אינסומניה, אי שקט, ופצעים בלשון, המלווים בחום סובייקטיבי, בעיקר אחה"צ ובלילה, וצמא מתמיד.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: מאזן רמות סוכר בדם, מוריד יתר לחץ דם משפר את תפקוד מערכת החיסון, בעל השפעות נוגדות תאים סרטניים, אנטי-אייג'ינג, נוגד דלקות, מסייע בקרישת הדם, מגן על תאי הכבד בפני הרס ומעודד הפרשות הורמונאליות מבלוטות הגוף והתרבות של תאי דם.
• מינון מקובל: 9-30 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: חולים בעלי נטייה לשלשול או צואה רכה, כאבי בטן או חולשה של מערכת העיכול, וכן נפיחויות בבלוטות הצוואריות צריכים להשתמש בצמח בזהירות.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי או למצות בטינקטורה.

שורש מרווה אדומה

• שמו הסיני של הצמח: Dan Shen.
• שמו הלטיני של הצמח: Radix Salviae Miltiorrhizae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מזין ומניע דם, ממגר תקיעות בדם, מרגיע נפש.  מטפל במצבי תקיעות בזרימת הדם ברחם (המתבטאים ככאבי מחזור קשים או היעדר ווסת), וכאבים בחזה בצלעות ובסרעפת על רקע זה. משמש להרגעה ואיזון נפשי במצבי אינסומניה אי שקט ופלפיטציות.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: בעל השפעה נוגדת תאים סרטניים עוצמתית, בעיקר בלוקמיה וסרטן המעי הגס, מרחיב את כלי הדם הכליליים ויכול לסייע לטיפול במחלות לב ועורקים, מאזן יתר לחץ דם, מגן על תאי הכבד ואפקטיבי לחולי דלקות כבד ואלכוהוליזם, כדי להפחית נזקים, בעל השפעה נוגדת קרישה.
• מינון מקובל: 10-30 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אסור לשימוש בחולים שאינם סובלים מתקיעות בזרימת הדם ובקרב נשים בהיריון.
• הוראות השימוש: למצות בטינקטורה.

שורש אנמרהנה

• שמו הסיני של הצמח: Zhi Mu.
• שמו הלטיני של הצמח: Rhizoma Anemarrhenae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מטהר חום ואש עודפים וכן חום ריק מחסר יין, מסייע להגברת ייצור נוזלים. משמש לטיפול במחלות חום סיסטמי, וכן בסינדרום חום ריק מחוסר יין המתבטא, בין היתר, בהזעות לילה וגלי חום.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: נוגד דלקות ואנטי-בקטריאלי, מוריד חום סיסטמי, וכן בעל השפעה מכייחת. בנוסף, לצמח פעילות נוגדת תאים סרטניים, אנטי איגג'ינג ונוגדת חימצון והנו אפקטיבי בהורדת רמת הסוכר בדם. נמצא גם שלצמח השפעה בעידוד הפרשת מיצי מרה ובמניעת היווצרותם של קרישי דם פנימיים.
• מינון מקובל: 6-12 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אינו מומלץ לשימוש בחולים בעלי מערכת עיכול חלשה וקור פנימי.
• הוראות השימוש: להרתיח למצוי, למצות בטינקטורה או לייבש ולטחון לאבקה.

שורש אטרקטילודוס כהה

• שמו הסיני של הצמח: Cang Zhu.
• שמו הלטיני של הצמח: Rhizoma Atractylodis.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: ייבוש והתמרת לחות, שחרור ומיגור פטוגן חיצוני, בעיקר מסוג רוח-לחות, משתן. משמש לטיפול בחולשת טחול ומערכת העיכול, המלווים בלחות עודפת ומתבטאים, בין היתר, בחוסר תיאבון, צואה רכה או שלשול, כאבי בטן, ונטייה לצבור לחות, וכן בכאבים ראומטיים בעיקר בפלג גוף תחתון על רקע לחות וקור במפרקים. משמש גם לטיפול בהתקררויות ושפעת, וכם בסינוסיטיס וכאבי ראש. מיטיב עם העיניים והראייה.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: לצמח השפעה מאזנת על מערכת העיכול, והנו מונע היווצרותם של כיבים פפטיים, מגן על הכבד, מעודד הפרשת מיצי מרה. לצמח אפקט עוצמתי כנוגד חימצון, משכך כאבים ואנטי בקטריאלי.
• מינון מקובל: 3-15 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אינו מומלץ לסובלים מחום ריק או יובש.
• הוראות השימוש: להרתיח למצוי, למצות בטינקטורה או לייבש ולטחון לאבקה.

שורש אטרקטילודוס לבן

• שמו הסיני של הצמח: Bai Zhu.
• שמו הלטיני של הצמח: Rhizoma Atractylodis Macrocephalae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: ייבוש והתמרת לחות, חיזוק הטחול ומערכת העיכול, מפסיק הזעות ומונע הפלות. משמש גם לטיפול בשלשול, חולשה, בחילות, הקאות ובצקות, כמו גם במצבי כאבי פרקים על רקע הצטברות של לחות פנימית. בנוסף, משתלב עם צמחים אחרים באופן שמקל על עיכולם על ידי המטופל.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: לצמח השפעה מאזנת על מערכת העיכול ועל המעיים, הוא מגן על הכבד וכיס המרה, מחזק את החיסוניות, נוגד חימצון, משתן, מונע היווצרות של קרישי דם פנימיים, נוגד תאים סרטניים ומרפה התכווצויות בלתי רצוניות.
• מינון מקובל: 3-15 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אינו מומלץ לסובלים מחום ריק או יובש.
• הוראות השימוש: להרתיח למצוי, למצות בטינקטורה או לייבש ולטחון לאבקה.

שורש טמוס

• שמו הסיני של הצמח: Shan Yao.
• שמו הלטיני של הצמח: Rhizoma Dioscoreae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מחזק את הקיבה, הטחול ומערכת העיכול, מזין את יין הריאות, מחזק את יאנג הכליות, מייצב את הג'ינג וסופח. משמש לטיפול בחולשה של מערכת העיכול, המתבטאת בין היתר בחוסר אנרגיה, חולשה, עייפות, שלשולים או נטייה לצואה רכה. מסייע במצבי שיעול כרוני ואסטמה על ידי עיגון אנרגיית הריאות מטה באמצעות חיזוק הכליות, והפחתת יובש בריאות. משמש לטיפול במצבי שתן מרובה, הפרשות וגינאליות עודפות ופליטת זרע בלתי רצונית.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: לצמח השפעה מאזנת על חילוף חומרים ורמות הסוכר בגוף, חיזוק חיסוניות הגוף ואפקט אנטי-אייג'ינג.
• מינון מקובל: 15-250 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אין.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי או למצות לטינקטורה.

קנה שורש הכוסמת

• שמו הסיני של הצמח: Jin Qiao Mai.
• שמו הלטיני של הצמח: Rhizoma Fagopyri Cymosi.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מטהר חום ורעילות, מחזק את תפקודי הריאות, מסייע לניקוז מוגלה, מפחית נפיחויות דלקתיות וממגר רוח-לחות. לפיכך, הצמח משמש לטיפול במחלות זיהומיות בריאות, אבססים פנימיים וחיצוניים, בעור או בדרכי הנשימה ובכאבים ראומטיים על רקע חום ולחות.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: לא נחקרו.
• מינון מקובל: 15-30 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אין.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי או למצות לטינקטורה.

שורש גסטרודיה

• שמו הסיני של הצמח: Tian Ma.
• שמו הלטיני של הצמח: Rhizoma Gastrodiae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מעגן את האנרגיה של הכבד, מפסיק רוח פנימית ומרפא רעד ועוויתות, לטיפול בכאבי ראש, סחרחורות וורטיגו, ועד לתסמינים חמורים כמו פרכוסים בעקבות שבץ מוחי או אפילפסיה על רקע זה. בנוסף, משמש לשיכוך כאבים ופתיחת הזרימה האנרגטית בערוצים, במצבי נימול, שיתוק וכאבים ראומטיים על רקע חסימות אנרגטיות.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: מאזן את מערכת העצבים המרכזית, משכך כאב, מרפה ספזם שרירי, מגן על תפקודי הלב והכבד, מוריד לחץ דם, ומשפר את זרימת הדם. בנוסף, לצמח השפעות נוגדות דלקות, מחזקות את חיסוניות הגוף, מונע מצבי חסר חמצן בדם, ובעל אפקט אנטי-אייג'ינג.
• מינון מקובל: 3-10 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: להימנע ממינונים גבוהים מדיי, שעלולים לגרום לכאבי ראש ונימול.
• הוראות השימוש: לבשל זמן קצר או לטחון לאבקה.

שורש עשב הלובי מסיצ'ואן

• שמו הסיני של הצמח: Chuan Xiong.
• שמו הלטיני של הצמח: Rhizoma Ligustici Chuanxiong.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מניע דם וצ'י (אנרגיה), לטיפול בכאבי מחזור חזקים, אי סדירות או היעדר ווסת וזירוז לידה. משכך כאב וממגר רוח פנימית או חיצונית, לטיפול בכל סוגי הראש, וכן בבעיות פרקים, סחרחורות כמו גם בבעיות עור על רקע זה.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: מגן ומשפר את תפקודי הלב, ומונע נזקים בעקבות מחלת לב איסכמית. מגן על תאי מערכת העצבים המרכזית בפני נזקי שבץ מוחי ודלקות. בעל השפעה נוגדת קרישה ומשככת כאב.
• מינון מקובל: 3-10 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אסור בהיריון, למי שסובל מדימומים ולנשים בעלות מחזור ווסתי כבד. אינו מומלץ למי שלא סובל מתקיעות בזרימת הדם.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי.

מטה אהרון

• שמו הסיני של הצמח: Hong Jin Tian.
• שמו הלטיני של הצמח: Rhodiola.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מחזק צ'י (אנרגיה), מיטיב עם הריאות ועם הלב, מרגיע נפש ומפסיק דימומים. לכן, משמש לטיפול בחולשה ותשישות לאחר מחלות ממושכות, קוצר נשימה כאבים בחזה ובלב ובתהליכי החלמה מפציעות שונות, כמו גם ממחלת גבהים.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: בעל השפעה נוגדת חימצון, מונעת חוסר חמצן בדם, מאזנת את רמות הסוכר בדם ומשפרת מצבי תשישות כרוניים. בנוסף, לצריכה קבועה של הצמח יכולת להגן מפני נזקי קרינה והקרנות.
• מינון מקובל: 3-10 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אין.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי.

זרע קינמון סיני

• שמו הסיני של הצמח: Jue Ming Zi.
• שמו הלטיני של הצמח: Semen Cassiae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מטהר רוח חמה, מיטיב עם הכבד ועם הראייה ומשמש לטיפול במצבי דלקת, גרד ויובש בעיניים. מלחלח את המעיים ומשמש לטיפול בעצירות. מוריד לחץ דם ורמות כולסטרול בדם.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: בעל השפעה אנטי-ספטית, מגן על הכבד, מיטיב עם הראייה, מפחית רמות שומנים בדם, ומוריד לחץ דם, מונע קרישה ומפחית תגובות חיסוניות במחלות אוטואימוניות, מעודד תנועת מעיים ומשתן.
• מינון מקובל: 9-30 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אינו מומלץ לסובלים משלשול.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי.

זרעי גריסי פנינה

• שמו הסיני של הצמח: Yi Yi Ren.
• שמו הלטיני של הצמח: Semen Coicis.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: חיזוק הטחול ומערכת העיכול, הפסקת שלשול, שיתון והתמרת לחות, טיהור חום פנימי לטיפול בפצעים מוגלתיים ויבלות בעור, פתיחת ערוצי האנרגיה ושיכוך כאב לטיפול בבעיות ראומטיות הנובעות מרוח ולחות.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: מפחית דלקתיות, משכך כאב, מוריד חום סיסטמי, מוריד לחץ דם ומאזן את רמות הסוכר בדם, מרפה התכווציות שרירים, מחזק את תפקוד מערכת החיסון. בנוסף, לצמח אפקט הנוגד תאים סרטניים, משפר את תפקוד מערכת הנשימה ומשרה ביוץ.
• מינון מקובל: 10-60 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: נשים בהיריון וחולים הסובלים מצואה יבשה צריכים להיזהר בשימוש .
• הוראות השימוש: לצרוך טרי, מטוגן או מבושל.

זרע הכשות

• שמו הסיני של הצמח: Tu Si Zi.
• שמו הלטיני של הצמח: Semen Cuscutae.
• שימושים נפוצים ברפואה הסינית: מחזק יין, ג'ינג ויאנג הכליות, ומשמש לטיפול באין-אונות, שפיכה מוקדמת, קרי לילה, הפרשות וגינאליות עודפות, שתן מרובה ובעיות פריון בקרב גברים ונשים. מונע הפלות.  מיטיב עם הכבד והראייה, מחזק את הטחול ומפסיק שלשולים.
• השפעות פרמקולוגיות מוכחות במחקרים מדעיים: נמצא שיעיל לטיפול בתסמיני דלקת כרונית או הגדלה של הערמונית, וכן בבעיות בספירת הזרע ממקור בלתי ידוע. בנוסף, הוכח כיעיל ביותר לטיפול מונע במצב של הפלה מאיימת, 96% הצלחה בניסוי שכלל 110 נשים, בנטילה קבועה למשך עשרה ימים, ומשפר את רגישות השחלות להורמוני המין LH ו-LRH. כמו כן הוכח שלצמח אפקט אנטי-אייג'ינג, אנטי בקטריאלי, ונוגד תאים סרטניים.
• מינון מקובל: 10-15 גר' במרקחת צמחית.
• אזהרות: אינו מומלץ לסובלים מחום ריק או עצירות.
• הוראות השימוש: להרתיח למיצוי.

התוכן ממשיך לאחר הטופס

נרשמים ומקבלים תכנים דומים למייל ללא עלות וללא התחייבות 👇

טכניקות ההכנה של צמחי מרפא

ישנן מספר דרכי הכנה ועיבוד ידועות של צמחי המרפא, אשר מתאימות במצבים שונים, על פי האבחנה, סוג הצמח והעדפתו של כל מטופל בנוגע לאופן הנטילה.

לפניכם הדרכים העיקריות להכנת הצמחים:

• צמח מבושל – יש לבשל את הצמח כעשרים דקות לפחות במים רותחים, או עד שטעמו וריחו מופרש במלאות למרתח.
• חליטה – חליטת הצמח במים רותחים, למשל 2-5 דקות, מתאימה ביותר לצמחים שהארומה שלהם וניחוחם הם חלק חיוני בהשפעתם המרפאת.
• צמחים למאכל – ישנם צמחים מסוימים, אשר ניתן ליטול בצורתם הטרייה והטבעית, ואשר יכולים אף לשמש כתוסף בבישול.
• צמחים מגורענים – אבקתם של צמחים מסוימים, משמשת לאחר כתישתה עם דבש, כאופן נטילה מתאים ונוח, שלרוב מחזק את השפעתם המזינה.
• כדורים – כדורים מכינים לרוב מאבקת הצמחים המיובשת והמגובשת, ולעתים ממלאים אותה בקפסולה שקופה.
• אבקות – הצמחים המיובשים אשר נטחנים לאבקה, יכולים להחזיק מעמד מבלי להירקב.
  את האבקה ניתן לערבב במים רותחים על מנת להמיסה לפני הנטילה.
• טינקטורות – מיצוי הצמחים על ידי השרייתם באלכוהול, שומר על איכויותיהם הרפואיות לאורך זמן ומשפר את ספיגתם בגוף.

לסיכום

המידע המקצועי שנפרש בפניכם אודות מספר צמחים מובילים ברפואה הסינית, הוא רק קצה המזלג של גוף ידע רחב ורב חשיבות זה. מנקודת המבט של הרפואה הסינית, כמו שגם מספר לא מבוטל של רופאים קונבנציונליים מבינים כיום, צמחים מהווים תרופות אפקטיביות, שרובן מופחתות או נטולות תופעות לוואי.
מובן, שהשימוש בצמחים דורש ידע והבנה עמוקים של השפעות החומרים הפעילים בהם.
הידע המקצועי הכרחי על מנת לקבוע מתי צמחים אלו או אחרים ייטיבו עם המטופל, ובאלו מצבים עדיף להימנע מהם, שכן אבחנה מדויקת מהווה מפתח להתאמה אישית ומיטבית של תערובת צמחית קונקרטית לטיפול.